מושגי יסוד - להבנת המשפט הפלילי וזכויותיך האזרחיות.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר, LL.B, LL.M
דבר העורך
חבר/אזרח נכבד,
חוברת צנועה זו, באה כדי להאיר את עיניך ולתת לך מושגי יסוד במשפט הפלילי - וזכויותיך כאזרח. אין בחוברת המלצות, הפניות ופרשנויות, אלא נקודות למחשבה ולהתנהגות נכונה והגיונית במידה ואתה נקלע למצב בו רשויות החוק, כמו המשטרה, באות איתך במגע. אין החוברת באה, במקום התייעצות, טיפול או ייצוג בעניין ע"י עורך-דין.
אין תחליף לניסיון, לידע וידיעת החוק של עו"ד כדי לעזור לך, אך יש בחוברת מושגים שיתנו לך ביטחון שאינך לבד במערכה מול רשויות החוק. ובעיקר שגם הם כפופים לחוק. זכור: מדובר בעזרה ראשונה בלבד.
דברי מבוא
קטעים מתוך דברי כב' נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, בטכס השבעת שופטים חדשים, בבית הנשיא 2.9.04.
א. במובנו הפורמאלי, שלטון החוק משמעותו: שכל הגורמים במדינה, בין הפרטים כיחידים והתאגדויות, וכן זרועות המדינה, חייבים לפעול על פי החוק. ופעולה בניגוד לחוק צריכה להיתקל בסנקציה המארגנת של החברה.
ב. המדינה צריכה לפעול בגדר החוק, המדינה הוקמה על ידי החוק.
ג. אין לרשות המבצעת כוחות אלא עד כמה שאלה הוענקו לה בחוק.
ד. הרשות המבצעת, על כל שלוחותיה, כפופה לחוק.
ה. הגופים העיקריים המופקדים על אכיפת החוק, הם המשטרה והפרקליטות.
ו. על המשטרה לפעול ביעילות ובהגינות. חובתה אינה לחפש חומר מרשיע - חובתה לחפש את האמת.
ואלה הדברות שעליך לשנן יומם ולילה:
1. אתה אזרח מדינת ישראל - שהיא מדינה דמוקרטית נאורה מתקדמת בה שולט שלטון החוק.
2. כל אזרח הוא בבחינת חופשי וזכאי - כל עוד לא הוכח ההיפך - וזוהי "חזקת החפות".
3. חלה עליך חובה עפ"י החוק - לשאת עליך תעודה מזהה, תעודת זהות, דרכון, רישיון נהיגה עם תמונה, או תעודה אחרת שמאפשרת זיהוי ודאי ומדוייק.
4. אם שוטר מבקש ממך להתלוות אליו, לעכב אותך או לעצור אותך - זכותך לדעת מה הסיבה!
5. נעצרת, על המשטרה להודיע למשפחתך או לאפשר לך לעשות זאת, כולל טלפון לעו"ד (פרט למקרים חריגים שיפורטו בהמשך).
6. זכור, זכותך "לשתוק" ולא למסור הסבר או גרסה זה לא תמיד רצוי וחכם - כי זה פועל לרעתך. כדאי לחשוב על זה ולהתייעץ עם עו"ד.
7. תוך 24 שעות מרגע המעצר הרשמי - יש להביא אותך בפני שופט.
8. זכותך - להתייעץ עם עורך דין ולהיפגש איתו - חובה על המשטרה לאפשר זאת.
9. שמור על קור רוח - תשתדל לא להילחץ, להישבר ולהודות במה שלא עשית, גם אם מפתים אותך בהבטחות ובתקוות.
10. אם לא ביצעת את העבירה - ואתה לא קשור לאירוע בגינו נאצרת, אז אתה זכאי - וגם תצא זכאי במשפט.
11. זכור - אתה חיי במדינה דמוקרטית בה שולט שלטון החוק, ועליך להאמין במערכת המשפט ובמערכת אכיפת החוק.
אזרח נכבד - קח מספר עצות וטיפים במסגרת עזרה ראשונה:
א. נקראת לחקירה.
ב. המשטרה עכבה אותך.
ג. עצרו אותך בתחנת משטרה.
ד. הביאו אותך לבית המעצר - אבו כביר.
ה. החלו לחקור אותך - בקשו ממך עדות ושיתוף פעולה.
ו. שחררו אותך בערבות - בבית משפט או בתחנת המשטרה עם תנאים מגבילים.
אל תהיה בלחץ, אל תיבהל, מותר להיות מודאג, יש לך זכויות, יש לך עו"ד ומותר לך להתקשר אליו. זכותך להתייעץ עם עו"ד, בכל שלב.
אם אין לך אמצעים - בית המפשט או הסנגוריה הציבורית יעמידו לך עורך דין.
המשטרה ותפקידה:
הזרוע המבצעת העיקרית הממונה על חקירה בעבירות היא משטרת ישראל. תפקידה הכללי מוגדר בחוק: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילויים, בתפיסת עבריינים והבאתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש".
סע' ד' לפקודת המשטרה (נוסח חדש) - תשל"א-1971.
תעודה מזהה:
על פי החוק - עליך לשאת תמיד תעודה מזהה. תעודה מזהה: כמו תעודת זהות, דרכון, רישיון נהיגה עם תמונה, או כל מסמך אחר שמאפשר את הזיהוי הוודאי שלך. אי נשיאת תעודה מזהה, היא עבירה בפני עצמה, וחשד סביר לעיכוב או מעצר.
בגלל המצב הביטחוני המתוח בארץ - כדאי ורצוי לשאת תמיד תעודה מזהה.
ביקש ממך שוטר להזדהות ואין לך תעודה - תנסה להסביר, לצלצל הביתה, למסור פרטים מזהים - אל תתנגד ואל תתגרה בשוטר - גם אם ירצה לעכב/לעצור אותך.
סמכות העיכוב ע"י המשטרה:
היה לשוטר "חשד סביר לחשוד" כי אדם עבר עבירה, רשאי הוא לעכבו ללא צו מעצר.
כמו כן רשאי שוטר לבצע - עיכוב מניעתי כלומר: שיש חשד שהמעוכב עמד לעבור עבירה וביצע פעולה ראשונה בכיוון זה. עיכוב מניעתי יחל אם יש תחילה של פעולה העלילה לסכן את שלום הציבור או אדם או את ביטחון המדינה.
מעצר ע"י שוטר או קצין משטרה ללא צו:
מעצר ע"י שוטר או קצין - ללא צו, יכול להתבצע בשני הקשרים: מעצר במהלך ביצוע עבירה או מעצר במסגרת חקירה יזומה.
בכל מקרה כזה - יש להביא את החשוד/ נחקר בפני שופט תוך 24 שעות.
עילות המעצר (ללא צו):
האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה, בת מעצר, והוא סבור כי בשל כך, עלול לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחן הציבור או את ביטחון המדינה.
חובת הזדהות של מבצע המעצר:
שוטר/קצין העוצרים אדם חייב לזהות את עצמו בפני העצור - בציון שמו, כינויו הרשמי ובציון עובדת היותו שוטר - תוך הצגת תעודת המינוי או שוטר במדים ע"י תג זיהוי משטרתי. כמו כן, יש חובה להביא את העצור בהקדם וללא דיחוי לתחנת משטרה.
בתחנת המשטרה:
א. בירור בפני קצין ממונה - ובדיקת חוקיות המעצר.
ב. שמיעת החשוד/עצור או סנגורו אם הגיע לתחנה.
ג. הודעה לקרוב משפחה, או עו"ד במקרה של המשך מעצר.
ד. הודעה לסנגוריה הציבורית - במידה ואין עו"ד פרטי.
במקרה של מעצר על רקע ביטחוני:
א. קצין משטרה - יאפשר פגישה עם עו"ד בהקדם האפשרי, ויש לקצין סמכות לעיכוב המפגש, אם יש לו חשד לשיבוש חקירה או מעצר חשודים אחרים, או להפריע לגילוי ראויות חדשות ותפישתן או למטרת סיכול עבירה ומניעה של פגיעה בחיי אדם.
ב. העיכוב והדחייה יהיו עד 10 ימים.
ג. לעצור - זכות לערער לבית משפט.
מעצר/שחרור ע"י שופט:
א. מי שנעצר בתחנת משטרה - יובא בפני שופט, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות (מניין השעות מתחיל משעת מעצרו לראשונה, כולל זמן מעצרו ע"י השוטר).
ב. הדיון בפני שופט - על פי בקשת מעצר בכתב ובנוכחות החשוד סנגורו ושוטר מגיש הבקשה.
ג. האופציות הקיימות:
1. שחרור ממעצר, בערבות ובתנאים מגבילים.
2. הארכת המעצר, לתקופת זמן מוגבלת בימים.
3. מעצר גישור - להגשת כתב אישום (עד 5 ימים). הוארך המעצר - זכאי ורשאי החשוד להגיש ערעור.
4. החשוד וסנגורו - רשאים לבקש חלופות מעצר.
מעצר עד תום ההליכים: (רק לאחר הגשת כתב אישום)
א. יכול בית משפט, לאחר עיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ואחרי שמיעת טיעוניהם של שני הצדדים, התביעה והסנגוריה ועיון בחומר החקירה להחליט על מעצר עד תום ההליכים.
ב. העצור רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית משפט גבוה יותר.
ג. ניתן להגיע להסדר עם התביעה. שהמעצר יהיה עד גמר עדותם של עדים מסוימים.
ד. אפשר להגיש בקשה לשחרור - במהלך המשפט אם חל מהפך והתפתחויות בחקירה או בעדויות.
זכות השתיקה בחקירה ובבית משפט:
1. זכות השתיקה בחקירה - זכות השתיקה, היא זכות יסוד, קונסטיטוציונית, שעל רשויות החוק, ובמיוחד המשטרה, לכבד אם הנחקר מבקש ובוחר לשתוק.
א. בזמן החקירה (אם תוך כדי מעצר או זומנת לחקירה) תנסה המשטרה לקבל ממך הסבר או גרסה על אירוע, תלונה. בתחילה בדרכי נועם, לפעמים ע"י תרגילים מתוחכמים כמו שוטר טוב ושוטר רע או איום במעצר.
ב. בכל מקרה, זכותך לשתוק ולבקש להתייעץ עם עו"ד לפני מסירת גרסה.
ג. החלטת לדבר - מסור גרסת אמת, על תתחכם, על תנסה לעבוד על המשטרה, זה בסוף לא משתלם.
ד. יש לך עדים, מסמכים, אליבי, הסבר - תמסור את כל הפרטים החשובים למשטרה בעדות או לעו"ד.
ה. שתיקה - לא תמיד מועילה ולא תמיד חכמה. היא מעוררת חשד שאתה מסתיר את האמת.
2. זכות השתיקה בבית משפט:
א. לא מסרת גרסה בחקירה, או הסבר, או התייחסות להאשמות, אתה יכול לעשות זאת בבית המשפט, גם בזמן המעצר וגם בזמן העדות בבית המשפט.
ב. מסירת גרסה מאוחרת - בבית המשפט בזמן העדות שלך, מורידה מערך המשקל וחוזק ההסבר שלך. כדאי לדעת ולחשוב על זה.
ג. בחרת בזכות השתיקה - גם בבית המשפט, על בית המשפט להסביר ולהזהיר אותך, כי שתיקתך תפעל נגדך ולרעתך ותחזק את ראיות התביעה.
זכור: - לשתוק זו זכותך על פי החוק - אך זה לא תמיד חכם ויעיל, תתייעץ עם עו"ד והוא יסביר לך ההשלכות.
גמר המשפט/זיכוי או הרשעה:
א. הורשע נאשם בבית משפט ונידון למאסר - זכותו להגיש ערעור לבית מפשט גבוה יותר.
ב. בבקשת הערעור - יכול לבקש שחרור ממאסר תוך נימוקים של טעויות עובדתיות, משפטיות וסיכויים סבירים לזיכוי מלא או חלקי.
נדחה הערעור:
נדחה הערעור - בערכאה האחרונה ניתן:
א. להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.
ב. בקשה למשפט חוזר, אחרי שנמצאו או נתגלו עובדות חדשות, ראיות חדשות, עדים חדשים או ניתן להוכיח שבמשפט התגלו סימנים להתנהלות שיש בה משום חשש "לעיוות דין" ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.
ג. בקשה למשפט חוזר - ניתן להגיש גם אחרי שנים - אם רק אז נתגלו עובדות וראיות חדשות.
סמכויות חיפוש של המשטרה:
חיפוש, לצורך חקירת משטרה המכוונת להעמדתו לדין של אדם, מיועד לתפוס ראיות הדרושות לכך או לתפוס ולעצור אדם הנמצא במקום או מסתתר בו, או מטרה טובה - של שחרור אדם הכלוא בניגוד לרצונו במקום ושלא כדין.
חיפוש ללא צו:
הסמכויות לעריכת חיפוש נתונים למשטרה ולרוב על פי צו של שופט. אך יש מקרים יוצאים מן הכלל - ניתן לערוך חיפוש ללא צו.
ואלה הם:
א. כשיש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב.
ב. כשמחזיק הבית או המקום - פונה לעזרת המשטרה.
ג. כשאדם המצוי במקום, פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה.
ד. כששוטר רדף אחרי אדם/חשוד המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית - והפעולה נעשית תוך כדי מרדף, רשאי השוטר להיכנס למקום, לחפש ולעצור את האדם.
חיפוש בתקופת חירום:
בתקופה שקיים במדינה מצב חירום בתוקף הכרזה לפי סע' 9(א) לפקודת סדרי שלטון/משפט - תש"ח-1948, רשאי כל שוטר, חייל, חבר הג"א או אדם שהוסמך לכך, לערוך חיפוש בכלי שייט עם כניסתו לנמל או בעת שהיה בו או בכלי רכב או כלי שייט, שיש חשד שיש חומר נפץ, כלי ירייה וכדי לשמור על ביטחון הציבור.
חיפוש עפ"י צו חיפוש:
שופט רשאי לתת צו לערוך חיפוש בכל בית או מקום במקרים אלה:
א. כשהחיפוש נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך חקירה משפט או הליך אחר.
ב. כשיש לשופט יסוד להניח שהמקום משמש להחסנתו או למכירתו של חפץ גנוב, או שנשמר בו או מאוחסן בו חפץ שנעברה בו עבירה.
ג. חיפוש יכול להיות גם חדירה למחשב והפקת פלט - ע"י אדם המיומן לכך, אם מצוין במפורש בצו.
צו חיפוש ע"י שופט ניתן לפי בקשת שוטר/קצין בכתב, מנומקת ותוך הצהרה על נכונות העובדות.
עבירות ביטחון או ריגול:
מפכ"ל המשטרה או קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך, רשאי לתת לשוטר הוראה בכתב, לערוך חיפוש בקשר לעבירה של מסירת ידיעות לאויב או ריגול - בניגוד לחוק העונשין או שעומדים לעבור עבירה, וביטחון המדינה דורש פעולה מיידית.
תפיסת חפצים:
תפיסת חפצים - נעשית ע"י המשטרה במהלך חקירה פלילית.
א. העוצר אדם רשאי לקחת מן הנעצר כלי התקפה שעמו ולמסרו לשופט או לשוטר בתחנה.
ב. שוטר יכול לתפוס כל חפץ - שמתואר בצו של שופט, ואם אגב כך מבחין בחפץ שלא מופיע בצו, אך יש חשד לגביו שנעברה עמו עבירה, לתפוס אותו.
ג. חפץ שעלול לשמש כראיה במשפט, או שניתן כשכר ביצוע עבור עבירה.
ד. מחשב עם תוכניות ודיסקים של מוסד ממשלתי ייתפס רק על פי צו של בית משפט.
ה. בתום המשפט יחליט בית המשפט על גורל החפצים שנתפסו - להחזרה לחילוט או השמדה.
חיפוש על גופו של אדם:
א. יש להבחין בין חיפוש על גופו של אדם לבין חיפוש בגופו. החיפוש על גופו - כולל חיפוש בכליו בלבד.
ב. בעת כליאתו של אדם נהוג לערוך בו חיפוש, כדי למנוע החדרת חפצים לא רצויים למעצר, בתנאי שהמעצר חוקי.
ג. חיפוש אצל אשה - יעשה רק ע"י אשה.
ד. חיפוש בגופו של אדם - רק על פי האמור בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה חיפוש בגוף החשוד) - תשנ"ו-1996.
מאסר לסוגיו:
1. מי שנידון למאסר - תיחשב תקופת מאסרו מיום גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט אחרת.
2. היה הנידון - משוחרר בערבות, לא יבואו ימים אלה במניין תקופת העונש.
3. היה הנידון - עצור עד גזר הדין, רשאי בית משפט לצוות לחשב את המאסר - מיום המעצר או מתאריך אחר שיקבע.
4. מי שנידון במשפט אחד לעונש מאסר בשל עבירות שונות, ולא הורה בית משפט שישא העונשים כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא את עונש המאסר הארוך ביותר.
5. מי שנידון לתקופות מאסר שונות, שעליו לשאת בזו אחר זו, ישא תחילה את התקופה הקצרה יותר.
6. מאסר שבוטל במשפט פלילי, כעונש בשל עבירה, לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס שהוטל כעונש, נדחים מפני כל מאסר אחר "אזרחי": הראשון מופסק לשם נשיאת המאסר האזרחי - שמפסיק את המרוץ הפלילי.
נשיאת מאסר בעבודות שירות:
1. אם גזר בית המשפט על אדם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים, ובכלל זה מאסר על תנאי שהופעל או מאסר במקום קנס, רשאי להחליט שהנידון ישא את המאסר, כולו או מקצתו בעבודות שירות.
2. עבודת שירות אינה אמצעי ענישה נוסף אלא צורה לנשיאת עונש למאסר בפועל.
3. בית משפט לא יחליט על עבודת שירות, אלא לאחר שהנידון הביע הסכמתו לכך, ולאחר שהממונה על עבודות שירות הודיע לבית משפט מהי עבודת השירות שהנידון יכול לעבוד בה.
מאסר על תנאי:
1. הטיל בית המפשט עונש מאסר, רשאי להורות בגזר הדין שהעונש כולו או מקצתו יהיה על תנאי.
2. מי שנידון למאסר על תנאי - לא ישא את עונשו אלא אם עבר, תוך התקופה שנקבעה בגזר הדין (שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים) אחת העבירות המנויות בגזר הדין.
3. מי שנידון למאסר בשל עבירה נוספת כולל עבירה שפורטה בתנאים - יקבל עונש גם על העבירה הנוספת וגם יופעל התנאי - מצטבר או חופף.
חוק השיפוט הצבאי - תשט"ו-1955:
חייל - 1. אדם הנמנה על הכוחות הסדירים של הצבא - על פי חוק שירות ביטחון (נוסח משולב) התשמ"ו-1986.
2. אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא - על פי חוק שירות ביטחון - תש"ט-1949, או על פי התנדבות (להלן: "איש מילואים") כשהוא בשירות.
תחולת החוק - עד לשחרור מן הצבא (סע' 4 לחוק).
תחולת החוק גם על מי שאינם חיילים כהגדרתם בסע' 1 לחוק:
1. הנמצא כדין במשמורת הצבא.
2. העובד בשירות הצבא, או במפעל המשרת את הצבא ששר הביטחון קבע בצו כשירות צבאי לעניין סעיף זה.
3. העובד בשליחות הצבא.
תחולת החוק על איש מילואים שאינו בשירות (תיקון מתשכ"ד-תשס"ד).
ראה פירוט העבירות המנויות בחוק סע' 11. לבית דין צבאי יש סמכות לשפוט חייל גם בעבירות שאינן צבאיות - ראה סע' 11 לחוק.
לבית דין צבאי סמכות לדון חייל בעבירות צבאיות בין במדינה ובין מחוצה לה - סע' 13 לחוק.
דין משמעתי - חלק ג' - סע' 136 - 176).
א. חייל בדרגה למטה מדרגת רב-אלוף, שהואשם בעבירה צבאית שעונשה אינו עולה על שלוש שנים, בין בארץ ובין בחו"ל, תהיה לקצין שיפוט הסמכות לדון בדין משמעתי.
ב. סמכויות ענישה של קצין שיפוט זוטר:
אתראה, ריתוק למחנה/אניה עד 7 ימים, קנס כספי, נזיפה, מחבוש עד 7 ימים.
ג. סמכויות ענישה של קצין שיפוט בכיר:
אתראה, ריתוק למחנה/אניה עד 35 יום, קנס כספי, נזיפה, נזיפה חמורה, מחבוש עד 35 יום, הורדה בדרגה אחת בתנאי שהחייל אינו למעלה מדרגת סמל ראשון.
ד. קצין שיפוט בכיר, לא יטיל על נאשם בדרגת סגן-אלוף ומעלה עונש ריתוק מחנה/אניה ולא עונש מחבוש.
פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה צבאי:
קצין מוסמך (לדון בעבירות תנועה) - שהרשיע חייל בעבירת תנועה, רשאי בנוסף לכל עונש לפסול אותו מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה צבאי לתקופה שלא תעלה על 90 יום.
ערר על פסק דין:
חייל שהוטל עליו עונש בדין משמעתי - רשאי לערער תוך שלושה ימים.
פקודת מס הכנסה (נוסח משולב) + תקונים שנכנסו לתוקף ב-1.1.03:
ההתייחסות בפרק זה רק לאספקטים הפליליים והענישה בלבד.
ענישה - חלק י"א עונשין.
א. עבירות שאין עליהם עונש מפורש - דינו מאסר שנה או קנס 9,000 ש"ח.
ב. אי קיום דרישות מסוימות - דינו מאסר שנה או קנס 9,000 ש"ח.
דרישות כגון:
1. לא קיום דרישה הכלולה בהודעה.
2. לא התייצב כנדרש בהודעה - או סירב לקבל הודעה.
3. השמיד/הסתיר מסמכים.
פירוט נוסף ראה סע' 216 לחוק.
ג. תקיפה או הפרעה בשעת מילוי תפקיד של ממלא תפקיד או מועסק בביצועה - דינו מאסר 5 שנים.
ד. העברת נכסים בכוונה למנוע גביית מס - עונש של מאסר שנתיים או קנס של 22,500 ש"ח.
ה. הגשת דו"ח לא נכון, השמיט הכנסה, רשם בחסר - מאסר שנתיים + קנס של 22,500 ש"ח.
ו. מירמה - אדם שבמזיד או בכוונה להתחמק ממס עבר עבירה מן המניות בסע' 220 - מאסר 7 שנים + קנס של 67,500 ש"ח.
התיישנות:
לא תוגש תביעה פלילית, לפי פקודה זו, כעבור 6 שנים משנת המס שבה נעברה העבירה ובמקרה של עבירה לפי סע' 220 (מרמה) - כעבור 10 שנים משנת המס.
חקירה וחיפושים - סע' 227:
שר המשטרה רשאי להסמיך פקיד שומה לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על פקודה זו או לשם גילויים ופקיד שומה שהוסמך כאמור יהא רשאי:
א. להשתמש בסמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לרישום הודעות.
ב. להשתמש בסמכויות שוטר לעניין מאסר וחיפושים - למעט חפיסת כל רכוש שאיננו מסמכים.
ג. להשתמש בסמכות קצין ממונה - לשחרר אדם בערובה.
ביטול הערבות:
שוחרר חשוד בערובה ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך 180 ימים, מיום שחרור, יופטרו הוא וערביו מערבותם.
חוק מס ערך מוסף - תשל"ו-1975:
הפרק יעסוק רק באספקטים הפליליים של החוק.
שנת מס - כמשמעותה בפקודת מס הכנסה לרבות תקופת שומה מיוחדת לאותה שנת מס.
תחילה - חוק זה יחול גם על עסקאות שעושה אזרח ישראלי באזור או בשטחי עזה ויריחו.
חובה להוציא חשבונית עסקה:
עוסק חייב להוציא לקונה חשבונית עסקה על כל עסקה או חלק מעסקה גם אם הם פטורים ממס.
הוצאת חשבונית מס' שלא כדין:
א. אדם שאינו רשאי לפי סע' 47 להוציא חשבונית מס' והוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס אף אם חסרים בה פרטים הנדרשים לחשבונית מס - יהיה חייב בתשלום כפל המס המצוין בחשבונית או המשמע ממנה.
ב. עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, רשאי המנהל להטיל עליו כפל המס המצוין בחשבונית אלא אם יוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין.
מעצר מנהלי - חוק סמכויות שעת חירום:
(מעצר) תשל"ט-1979.
מעצר מנהלי הוא מעצר מונע, הוא בא מתוך הכרח משפטי בטחוני - כנגד אנשים שיש נגדם חשדות ביטחוניים מבוססים ומרשיעים, אך לא ניתן לגלותם ולחשוף אותם, מחשש של גילוי מקורות, טכניקות של עבודה ושיטות חקירה וחשש לחיי אדם ומשפחותיהם, של אלה הקשורים לחומר המודיעיני הרגיש.
ואלה עיקרי החוק:
א. הסמכות להורות על מעצר אדם נתונה לשר הביטחון ולפרק זמן קצר גם לרמטכ"ל.
ב. הצו נתון לביקורת שיפוטית ע"י נשיא בית משפט מחוזי.
ג. נקבע הסדר של עיון תקופתי בתוקף הצו.
ד. נקבעו הסדרים מיוחדים - מבחינת דיני ראיות.
ה. ניתן לערער על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי - לעליון.
ו. הדיונים בדלתיים סגורות.
ז. סמכות שר הביטחון - לא ניתנת להאצלה.
הערה: את המאמר המלא והמורחב על "המעצר המנהלי" - ראה באינטרנט במספר אזכורים על-ידי הקלדת הנושא בשם המחבר (א. פכטר) במנועי החיפוש.
הגנה מן הצדק
בימים אלה התקבל בכנסת תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51, התשס"ז-2007), המעניק לבתי המשפט סמכות לבטל כתבי אישום או הליכים פליליים העומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק ושל הגינות משפטית. התיקון מתבטא בהוספת סעיף 149(10) לחסד"פ, סעיף המונה את רשימת "הטענות המקדמיות" שרשאי נאשם להעלות עם פתיחת משפטו.
תיקון זה, המהווה עיגון בחקיקה של דוקטרינת "הגנת מן הצדק", הוא פרי יוזמתו של הפורום הפלילי. התיקון הנו נדבך חשוב במארג השמירה על הגינות ההליך הפלילי ועל זכויות נאשמים, שאותה הציב הפורום כאחת ממטרותיו המרכזיות.
חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51), התשס"ז-2007*:
תיקון סעיף 149:
1. בחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, בסעיף 149, אחרי פסקה (9) יבוא: "(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
2. תיקון חוק השיפוט הצבאי - מס' 57:
בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, בסעיף 351(ב), אחרי פסקה(5) יבוא:
"(6) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
* התקבל בכנסת ביום כ,ז באייר התשס"ז (15 במאי 2007); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 143, מיום א' בניסן התשס"ז (20 במרס 2007), עמ' 138.
האזנות סתר, המותר והאסור - עיקרים
חוק האזנות סתר, התשל"ט - 1979 מגדיר "האזנת סתר" - האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. כלומר: מדובר בהאזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת באמצעות מכשיר, ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה.
המאזין האזנת סתר שלא על-פי היתר כדין, דינו מאסר חמש שנים - סע' 2(א) לחוק.
סע' 2(ב) מפרט: כי המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של ידיעה שהושגו ע"י האזנת סתר. בין שנעשתה כדין ובין שלא כדין, ומגלה ידיעה או תכנה כאמור לאדם ביודעין שאינו מוסמך לכך דינו - מאסר חמש שנים וכנ"ל לגבי מי שמתקין או מציב מכשיר למטרות האזנת סתר ולשימושה.
הגופים המוסמכים לאשר האזנות סתר הם: שר הביטחון למטרות בטחון המדינה, המשטרה באשור בכתב מנשיא בית משפט מחוזי או סגנו שהוסמך לכך לפי בקשת קצין משטרה לצורך מניעת עבירות וגילוי עבריינים, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות מול חומרת העבירה וכן מפכ"ל המשטרה במקרים מיוחדים ודחופים כמפורט בחוק, ראה סע' 7 לחוק.
במקביל, יש שורה של האזנות סתר שאינן טעונות היתר לפי החוק, לדוגמא אם נעשתה האזנה ע"י מי שהסמכו קצין משטרה מוסמך לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים והיתה השיחה ברשות הרבים (כלומר: במקום שאדם סביר יכול לצפות ששיחותיו ישמעו ללא הסכמתו, כגון בית קפה, מעלית, רחוב וכו', או במקום שבו מוחזק עציר או אסיר, כלומר: חדר חקירה, מעצר, בית סוהר).
הפיקוח על האזנות סתר נעשה ע"י דיווח שנתי לגופי ממשל, כגון: וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, וועדת חוץ ובטחון ולוועדה משותפת של שניהם, תוך מתן פירוט על מספר ההיתרים ותכנם. המפקח הכללי של המשטרה - יגיש מדי חודש, דו"ח ליועץ המשפטי לממשלה על האזנות - ועל תנאיהם.
קצין משטרה המתייצב בפני נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו לקבלת היתר להאזנת ולאחר שעבר את מבחן האישור והבקרה של השופט, שיכול גם לסרב לבקשה, צריך לפרט בבקשה את תקופת האזנה, אשר לא תעלה על שלושה חודשים מיום נתינת ההיתר, ההיתר ניתן לחידוש מחדש עם הנמקה - וכן פרטים נוספים כגון: מספר הטלפון המיוחד, האדם הספציפי, וסוג ההאזנה.
יש להדגיש, כי בשל המצב הביטחוני המיוחד והרגיש בה מצויה המדינה - וגל הפשע הרגיל והמאורגן הולך וגובר - מספר האזנות הסתר השנתיות עולה באופן יחסי וגבוהה יותר ממדינות אחרות.
אבל גם לאור מצב זה, אסור להיסחף ולהתבלבל בין האזנות "חיוניות" לבין האזנות וצווים שניתנים כלאחר יד, ללא בדיקה ממעמיקה ובקרה או ביקורת של הגופים שפורטו לעיל - הממונים על פי החוק לעקוב אחר האזנות הסתר. באופן יחסי לאוכלוסיה במדינה, ההאזנות אצלנו עולות בהרבה על מדינות אירופה.
בשנת 2001 - היו כ-1700 האזנות, בשנת 2002 - כ-1000 האזנות עפ"י דו"חות משטרה שהוגשו לכנסת. כמובן, שיש במספרים הכלליים האלה, גם טעויות אופטיות. למשל: אם המשטרה האזינה לאיש העסקים דודי אפל, בחשד לעסקאות פליליות שונות כגון האי היווני - תקופה של שנה + כאשר יש צורך בחידוש הצווים כל שלושה חודשים - האם מדובר בהאזנה אחת או 4-5 האזנות. כאשר המשטרה מאזינה - לאביגדור קהלני, שר לביטחון פנים לשעבר, גיבור ישראל, ח"כ יותר משלושה חודשים - והשיחות המוקלטות הן גם לאשה, לילדים ולשיחות אינטימיות. האם זה סביר, והאם נעשית בקרה ע"י הגופים המתאימים החל מבית משפט, יועץ משפטי לממשלה והמשטרה עצמה.
לא שמעתי עד היום, פרסום של דו"ח מממשלתי בו דיווח לציבור, על נקיטת אמצעים משמעתיים או משפטיים, כלפי מי שחרג מההיתרים מי שרמה ברגל גסה את צווי בית משפט, הקליט, תמלל ושמש בקלסרים נפרדים, בכספות, חומר לא רלוונטי - שאסור על פי החוק.
יש להבהיר נקודה חשובה בנוגע להאזנות סתר, והטיפול בהן.
במהלך ביצוע ההאזנות, נשמעות גם שיחות לא רלוונטיות, לפעמים אישיות ואינטימיות, שלא קשורות לחקירה ולמטרות ההאזנה. המוסמכים עפ"י החוק להאזין ולתמלל את ההאזנות רשאים לשמוע אך אסור להם לתמלל את הקטעים הלא רלוונטיים ואסור באסור חמור, להעבירם או להשתמש בהם לצרכי חקירה או אפילו לשיחות רקע או מידע כללי. במידה וחומר לא רלוונטי, אכן מתומלל, יש להורות על השמדתו ואסור בכל מקרה לשומרו ביחד או לחוד במקומות סתר.
הדברים נאמרים, כי בעבר היו מקרים, שתמללו והשתמשו בחומר לא חוקי בזמן חקירות. ובאשר לטכנולוגיה המתקדמת הרי קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, אגב חיפוש עפ"י צו שופט המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב ולהפוך ממני פלט, לפי העניין, ואת תנאי החיפוש ותנאיו, אף שהוא ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה - לא תחשב כהאזנת סתר - ראה סע' 23 א (ג) לפקודת חוק סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש.
לאחרונה פורסם פסק-דין של בית המשפט העליון (ע"פ 1034333/01) בהרכב הנשיא ברק, דורנר וחיות, כי האזנת סתר נחשבת רק במקרה שהיא מתבצע ONLINE.
לכן האזנה לתא קולי בכניסה לE-MAIL-, וכן שליפת מידע האגור במחשב, הן דואר אלקטרוני והן הודעה קולית - איננה האזנת סתר - ולכן מספיק צו חיפוש ואין צורך בצו בית משפט.
פסק דין זה מוכיח שיש צורך באיחוד כל האמצעים האלקטרוניים והטכנולוגיים - תחת קורת גג אחד, בכל הקשור להאזנות סתר - על המותר והאסור כאשר חוק כבוד יסוד האדם וחירותו - מקפל בתוכו הדרישה להגנה על האדם, חירותו, כבודו ופרטיותו.
הערה: לעניין האזנות סתר ראה גם את הספר - סדרי הדין הפלילי של משה שלגי וצבי כהן, עמ' 71-73.
פרשנות משפטית
מאת: פרופ' זאב סגל
גם תוכנת ריגול היא האזנת סתר
פרשת הריגול במחשבי חברות, באמצעות החדרת תוכנת "סוס טרויאני" למחשב, יוצרת שורה של עבירות פליליות לכאורה. עבירה עיקרית בהקשר זה יסודה בפגיעה ב"חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979". ברפורמה מקיפה שבוצעה בחוק זה ב-1995 התמודדה הכנסת עם האמצעים הטכנולוגיים החדשים שבאמצעותם ניתן לבצע האזנות סתר.
החוק קובע שמאזין בהאזנת סתר שלא הותרה כדין עונשו המרבי חמש שנות מאסר. כמו כן נקבע בחוק שכל המשתמש ביודעין או ללא סמכות כדין בידיעה או בתוכנה של שיחה שהושגה בהאזנת סתר, דינו מאסר מרבי של חמש שנים. החוק קובע גם כי מי שמציג או מתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין, או מאפשר שימוש בו למטרה זו, דינו מאסר מרבי של חמש שנים. ההגדרות הרחבות שבחוק מאפשרות להעמיד לדין בגין האזנת סתר אסורה לא רק את המבצעים אלא גם את כל מי ששלח אותם לבצע האזנה. למעשה, חומרת העבירה של אלה שבהשראתם נעשתה האזנת סתר איננה פחותה מזו של מבצעי העבירות הלכה למעשה.
העבירות לכאורה שמדובר בהן נוגעות גם בהפרתו של "חוק המחשבים, תשנ"ה-1995". לפי החוק, מי שמשבש את פעולתו התקינה של מחשב, מפריע לשימוש בו או משבש את עבודת המחשב בכל דרך שהיא, דינו מאסר מרבי של שלוש שנים.
העונש על עבירות נגד חוק המחשבים יכול להגיע לחמש שנות מאסר. חוק המחשבים קובע גם שמי שחודר שלא כדין לחומר מחשב, דינו מאסר מרבי של שלוש שנים. רשויות האכיפה יכולות לבחור אם להאשים בעבירה של האזנת סתר או בעבירה של חדירה למחשב, תוך הפרת חוק המחשבים.
פרשת החדירה למחשבים יוצרת גם, לכאורה, עבירה על חוק הגנת הפרטיות מ-1981. פגיעה בפרטיות היא עבירה פלילית או נעשתה במזיד. בכל מקרה, פגיעה בפרטיות יכולה להוות גם עילה לתביעת פיצויים אזרחית. "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" יצר זכות כללית להגנת הפרטיות והעלה זכות זו לדרגה זכות חוקתית על-חוקית. הדבר מחזק את הזכות ואת הצורך להגן עליה הן באמצעות המשפט הפלילי והן באמצעות תביעת פיצויים אזרחית. הנסיבות בפרשת הריגול התעשייתי יוצרות לכאורה גם עבירה על חוק עוולות מסחריות. במקרה כזה ניתן לפסוק סכומי פיצויים גבוהים.
בעבירות שנעשות באמצעות מחשבים נתקלת המשטרה בקשיי אכיפה רבים בגין מחסור בכוח אדם מיומן. קשה לתפוס אדם בעת חדירה למחשב, לכן קבעה הפסיקה שדי בראיות נסיבתיות מצטברות כדי להביא להרשעה לשם הגשמת תכלית החקיקה. כך, אם יימצאו במחשבו של אדם נתונים ממחשב שנפרץ, ניתן יהיה, בנסיבות מסוימות, להוכיח שבוצעה עבירה.
זכות השתיקה
זכות השתיקה בישראל, מעוגנת היטב בחוקים ובפסיקה ולכן היא נחשבת כזכות קונסטיטוציונית וזאת למרות שאין עדיין חוקה בישראל. הזכות אומרת, שאין אדם צריך לומר דברים שיכולים או עלולים להפלילו. לפי השיטה האדוורסרית הנהוגה בישראל (השיטה האנגלו סקסית) - התביעה היא שצריכה להוכיח שאדם אשם ולא האדם צריך להוכיח שהוא זכאי. האדם נחשב כזכאי אפריורי, ומכאן נגזרת "חזקת החפות" המקבלת ביסוס גם בסעיף הפותח של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - שהוא אחד מחוקי היסוד שיהוו בעתיד את החוקה בישראל.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1966, קובע בסע' 28 כי קצין הממונה על מעצרו של אדם או המשך מעצרו או שחרורו בערבות לא ייעצר מבלי שייתן לאדם הזדמנות להשמיע את דברו לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו. זאת פרוצדורה מקובלת אך מחויבת על פי החוק והתקנות ואי קיומה הדווקני ורישומה בפק' המעצר או בזמן מתן עדות, עלולה לפגוע בהליך המעצר ובגביית העדות ומשמעותה עד כדי פסילת ההליך במקרים קיצוניים.
גם בשלבים מאוחרים יותר של ההליך המשפטי, כמו בתחילת המשפט (אם הוגש כתב אישום) חייב בית המשפט לשאול את הנאשם מה תשובתו לאישום - והנאשם רשאי שלא להשיב (כלומר לשמור על זכות השתיקה). במקרה כזה על בית המשפט על פי סע' 152 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, להסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מלהעיד כלומר, ששתיקתו עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה.
בעקרון, זכות השתיקה היא אישית, לאמור כנגד הפללה עצמית ולא כנגד הפללה של אדם אחר קרוב משפחה או חבר. אך אם האדם בוחר בשתיקה כנגד הפללה עצמית ביחד עם חשש להפללת אחרים כמו שותף לעבירה, הזכות נשמרת לו - שהרי אין אפשרות לחלק את זכות השתיקה.
באשר למסמכים - הסוגייה כאן סבוכה יותר. יש לעשות הפרדה ברורה - בין מסמכים אישיים, לאמור התכתבות, רישומים, מסמכים פרטיים, לבין מסמכים ציבוריים, תעודות ציבוריות ורשומות ממשלתיות - כמפורט בפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971 סע' 39-29. מסמכים אלה שייכים לציבור, אין עליהם חיסיון ויש חובה למסרם למשטרה ובמקרים מסויימים, כמפורט בחוק, ניתן לקבל גם צו של בית המשפט.
בארה"ב - זכות השתיקה מעוגנת בחוקת ארה"ב, ראה תיקון מס' 5 לחוקה והיא אחד מזכויות האזרח המוגנות והשמורות ביותר שאין עוררין עליהם.
גם בארה"ב חובה על המשטרה עם מעצרו של אדם להודיעו ולהזהירו על חובתו לשתוק וכל מה שיאמר עלול לשמש כנגדו במשפט. כנ"ל לגבי צו חיפוש - יש להציגו לחשוד להסביר לו זכויותיו על פי החוק - (ראה פסק דין מירנדה המפורסם). באשר למסמכים - העיקרון זהה לתפישה הישראלית עם שינויים מסויימים הנובעים מהחוקים המשתנים במדינות השונות - אך העיקרון הכללי כפי שנקבע ע"י בית המשפט העליון של ארה"ב קובע הפרדה בין מסמכים ורישומים אישיים לבין מסמכים ורשומות ציבוריות.
בקונטיננט - בו שיטת המשפט שונה מאשר בישראל, באנגליה וארה"ב, למרות שהנושא לא מוסדר בחוקים של המדינות השונות - "זכות השתיקה" נתפשת כדבר מובן מאליו ומי שבוחר בזכות השתיקה לא צפוי לעונש - להבדיל מעד ששותק שזו נחשבת עבירה.
גם בארץ - עפ"י החוק "זכות השתיקה" אינה שמורה לעדים. סע' 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) - קובעת כי אדם הנחקר חייב להשיב נכונה על כל השאלות בזמן החקירה, פרט לשאלות שעלולות להפלילו (שהרי אז הוא מגיע לדרגת חשוד ועומדת לו זכות השתיקה).
הימנעות עד מלמסור עדות - יכולה להיחשב כעבירה פלילית של שיבוש מהלכי חקירה עם סנקציה עונשית בצידה.
לפי פקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971, סע' 4-3, במשפט פלילי יש סייגים לעדות של בני זוג, ילדים והורים והם אינם כשרים להעיד אחד כנגד השני (פרט לסוגים כמפורט בסע' 5) למקרה אלימות.
ומכאן - שניתן לפרש אולי - את הרצון להסתמך על "זכות השתיקה" כדי לא להפליל קרוב משפחה. אך בנקודה זו - הנושא לא ברור ולא נהיר מספיק ובית המשפט יפרש כל מקרה לגופו.
עורך החוברת:
עו"ד אברהם פכטר - בעל ניסיון בתחום המשפט הפלילי של 45 שנה. בעל תואר שני במשפטים (M.LL) המתמחה במשפט פלילי, ציבורי - וצבאי.
היה בעבר, פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סנגור פרטי וצבאי, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה. כתב מאות מאמרים בנושאי משפט, חברה וביטחון באינטרנט ומרצה בכנסים מקצועיים - ופרשן רדיו וטלויזיה.
היה חבר ויו"ר בתי דין משמעתיים, של לשכת עו"ד, משטרה, מועצת העיתונות - ואיגוד שופטי הכדורגל, וארגון גמלאי צה"ל (צדק).
הערות:
מאמרים נוספים בתחום המשפט הפלילי כמו:
"חיקור דין בחו"ל", "הסדרי טיעון", "מעצר מנהלי", "האזנות סתר - המותר והאסור", "פסילת שופטים" - ניתן לקרוא באתרי האינטרנט ע"י הקלדת השם אברהם פכטר ב-Google או Netex, וכן NFC, Reader, Articles, לשכת עורכי הדין בישראל.
